חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

צפורי נ' ארומה הולדינגס בע"מ

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
25038-02-13
21.2.2013
בפני :
אריאל צימרמן

- נגד -
:
איתי צפורי
:
ארומה הולדינגס בע"מ
פסק-דין

פסק דין

1.במהלך הדיון היום, הגיעו הצדדים לידי הסדר בסוגיית פינוי בית הקפה, מושא ההליך, וניסיון התובע לאתר זכיין חלופי, הכל תוך דחיית התביעה – הסדר שקיבל כבר תוקף של החלטה. הצדדים הותירו לשיקול דעתו של בית המשפט שתי סוגיות, שההכרעה בהן תשלים את ההליך: חיוב התובע בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דינה של הנתבעת, ועלויות המפקח, אשר הנתבעת מבקשת כי יפעל בבית הקפה עד להשלמת ההעברה לזכיין החלופי או עד לפינוי. כל זאת – על יסוד הטענות שהעלו הצדדים, בקיצור נמרץ, בכתובים ובדיון.

2.אשר להוצאות: הנתבעת טענה (על פה) להוצאות משפט ולשכר טרחה המגיעים כדי כ-50,000 ₪, שהיא סבורה כי יש לחייב את התובע במלואם, בפרט בשים לב לסברתה כי מדובר היה בהליך מיותר. מן העבר האחר גורס התובע כי ראוי לו לכל צד לשאת בהוצאותיו, וכי בקשתו לסעד זמני היתה ראויה ומוצדקת, כנלמד אף מכך שניתן צו ארעי בעניינו.

3.המדובר בהליך שנכפה על הנתבעת, בעיתוי בעייתי, ובלא שהתובע יציג ראיות של ממש למאמצים הקודמים למועד הדרישה לפינוי הנכס, הנסמכת על הסכם הביניים. בבקשתו לסעד זמני ביקש התובע להתנער מהסכם אשר הוא חתם עליו (וכפי שעלה מן התגובה, שלא הוכחשה – תוך שיוצג על-ידי עורך דין), הסכם שלא בוטל, ואשר תוצאותיו אמורות היו להיות ברורות. אמנם, אין המדובר בבקשה מופרכת על פני הדברים עד שלא תצדיק צו ארעי עד שניתן יהיה לברר את המחלוקת, כפי שנעשה בינתיים, אולם ברי כי המדובר בבקשה שאינה פשוטה, גם אם מצוקתו של התובע היא ברורה ומובנת. ההתמודדות עם הבקשה האמורה, בעיתוי שבחר התובע ובסד הזמנים הלחוץ שיצר, הצריכה את המשיבה להשקעת זמן ומאמץ ניכרים, וכל אלו מצדיקים פסיקת הוצאות לטובתה.

4.מן העבר האחר, משהגיעו הצדדים לידי הסכמה, אין מקום לפסיקת הוצאות לפי הכלל הרגיל של הוצאות ריאליות. ההסכם יש בו כדי להועיל לשני הצדדים. לתובע – בעיקר בכך שזכה בחודש נוסף לאתר זכיין חלופי. לנתבעת – בעיקר בהבטחת סיום פעילותו של התובע בבית הקפה חלף אי הוודאות המשפטית; כמו גם סילוק כל טענותיו של התובע כלפיה והסרת הצורך להתמודד עם התביעה הכספית הנוכחית, על כל העלויות הכרוכות בכך, ואשר אילו פונה התובע לאלתר היתה תופחת מיד (לשיטת התובע) כדי כ-1.9 מיליון ₪ לפחות. מובן כי עצם נכונותם של צדדים להגיע לידי הסכם פשרה שיש בו כדי לייתר התדיינות משפטית ממושכת ושאינה לצורך מהווה גורם ממתן של ממש בכל הקשור לגובה ההוצאות, לעתים – בהתאם לנסיבות – אפילו עד כדי כך שכל צד נושא בהוצאותיו.

5.על רקע כל האמור לעיל אני קובע כי התובע יישא בשכר טרחת עורכי דינה של הנתבעת בסכום של 11,700 ₪.

6.אשר לעלויות המפקח: הצדדים מסכימים עתה ביחס לעלות שעת פיקוח (60 ₪), אך חלוקים ביחס להיקף הפיקוח הנדרש (לשיטת הנתבעת – חצי משרה, לשיטת התובע – שעה ביום), וכמובן באשר לזהות הגורם האמור לשאת בעלויות המפקח. אשר לגורם האמור לשאת בעלויות הפיקוח, כעקרון, הרי זה התובע (סעיף 14(16) להסכם הזכיינות). מובן אף רצונה של הנתבעת לוודא כי גם בתקופת הביניים של שלושים ימים עד למציאת זכיין חלופי יתקיים פיקוח בבית הקפה, על מנת לוודא תפעול נאות של המקום – שגם כך נצטברו אצל הנתבעת תלונות ביחס אליו. עם זאת, ואפילו לנתבעת "שיקול דעת בלעדי" בהסכם להצבת המפקח, מובן שיש לנצל זכות זו בתום לב, ואין להכביר על התובע הוצאות שלא הוכח הצורך בהוצאתן. אף התקשיתי להתרשם מטענות הנתבעת עד הנה כי מצבו של בית הקפה הוא כזה שאין מנוס מהצבת מפקח צמוד, מהלך שיש בו אף פוטנציאל להעיב על העבודה במקום.

7.על רקע כל האמור לעיל אני קובע כי התובע יישא בעלויות מפקח לפי חישוב היקף עבודה ממוצע של שעתיים ביום, קרי: 3,600 ₪ בתוספת מע"מ לכל התקופה של שלושים יום האמורה בסעיפים 1 ו-2 להסדר שבין הצדדים. אין באמור כדי למנוע מן הנתבעת את האפשרות לבחור להעסיק את המפקח בהיקף משמעותי יותר, ועל התובע כמובן לשתף עמו פעולה, אולם עלות הפיקוח העודף במקרה כזה תהא על הנתבעת. ככל שיתקיים התרחיש הנקוב בסעיף 4 להסדר שבין הצדדים (קרי: ארכה נוספת בת 30 ימים למבקש לאתר זכיין חלופי-חלופי), ישוב וישלם התובע לנתבעת סכום זהה, מיד עם תחילת הארכה הנוספת. לבקשת הצדדים, הסכום האמור מוגדר כסכום לתשלום מראש, ולא כזה הנפסק בתום תקופות הביניים ובהתאם להיקף עבודתו של המפקח בפועל.

8.סוף דבר: התובע ישלם לנתבעת סכום של 11,700 ₪ הוצאותיה ובנוסף 3,600 ₪ עלויות המפקח, כאמור בסעיפים 5 ו-7 לעיל. כהסכמת הצדדים, הסכום הכולל האמור (15,300 ₪) יועבר לנתבעת, באמצעות בא-כוחה, מתוך הפקדון הכספי שהפקיד התובע בקופת בית המשפט בקשר עם הצו הארעי. המזכירות תשיב את הפקדון הנותר ויתר הבטוחות לתובע באמצעות בא כוחו.

ניתן היום, י"א אדר תשע"ג, 21 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>